חשבתי...
שכבתי פרקדן
מבטי יירט
צל תריסי הזמן
על תקרת חיים
הבהובי ניאון.
בליל צלילים
הגה מהדהדת
מקירות אילמים
חיוורי מבע
ייחוד ארעי
עצמי ואני...והשקט.