חשכת הליל ירדה על איתמר

ודממה צורמת אוזן, עוטה הערפל

תיכף תצא השמש ותשלח קרן ראשונה

אלי הצללים והתופת הנוראה

 

וביום של אחרי, איתמר

כבר לא אותו הדבר

השביל המתכסה בשיחי הדס נוגנים

עוטה כעת תוגת יגעים

 

והכביש המתפתל אל הגבעה

הופך לדרך מקיצה

משנתגלו מימדי הזוועה

מאותו הלילה ההוא, הארור

הכל השתנה...

 

ובית ריק אחד דומם נותר לו

משמחת חג, מאהבה

מאותו רגע קט, מאותה הדקה

שבה עבר מלאך המוות

יתדפק בכניסה

~~~

את השיר הזה מצאתי היום במהלך סדר במדף שיריי, וכמובן, זה נכתב על האסון הנורא שפקד את משפחת פוגל ז"ל והנותרים מהמשפחה שיבדל"א מאיתמר.