קדרת מנחתי

09/08/2011 16:55 | עליזה ארמן זאבי
 
ניצבת על מפתן חייך אבא
בחיל ורעד,
קדרת מנחתי אוחזת.
צעדים מדדים, עד דלת תקרע,
עיניים כלות חופרות במעמקיי.
אני נטענת לימים אחרים,
מפליגה אל ילדות נשכחת.
 
ניצבת על מפתן חיי,
קדרת מנחתי אוחזת.
רקמתי בה את כל אהבתי,
דימעתי גם טמנתי,
שיננתי את שהשכלתי כל חיי.