צרור שני16/07/2006 22:50 | ניר באדרך אגב
אני יושב מול דף ריק
והוא ממלא אותו משפטים
זורק מלים כדרך אגב
ומשלים את התמונה בדו מימד
ואת חתיכת הפאזל החסרה במציאות
השבויה בי
רקע לא רלוונטי
לפעמים אני מנסה להשליך עצמי
בזמן שונה, במקום שונה
לפעמים זה קשה (ורקע לא רלוונטי עלי מקשה)
ולפעמים
אני מצליח
האחת שלי
ברגעיי הפנויים אני חושב עליה ושקוע בה
מפני שהיא בחדר לבי הנעול
והיא מצוייה בכל תאי גופי.
ברגעיי הפנויים אני אוהב אותה
כבר לא
ללא שם 1
לבי חיבר אותיות אל החופש
וידי שבויות בבית סוהר
נפשי צופה צפונה מן עב
ורגליי תקועות ברפש
ללא שם 2
בגופי יש שדה שושנים
בנפשי יש אוקיינוס עמוק
ברוחי יש שמיים נרחבים
יש בי עולם שלם להעניק
ומזלי -
יש לי אישה אי-שם
החופצת בו
כבר לא |