שִׁיר הָיִיתִי/מֹשֶׁה טְרוֹפֶּה

 

לוּ סִפּוּר הָיִיתִי,
הָיִית אוֹחֶזֶת בִּי
שָׁבוּעַ יָמִים אוֹ יוֹתֵר,
מְעַלְעֶלֶת בִּדְפָיַי,
מְאַמֶּצֶת אוֹתִי לְפְּאֵר חָזְךָ.

 

אֲבָל עַל שׁוּרוֹתַי הַקְּצָרוֹת, הַסְּתוּמוֹת
אַתְּ בְּחָפְזָה מְרַפְרֶפֶת,
חִישׁ מַהֵר מְסַיֶּמֶת בִּי לְהִתְבּוֹנֵן.

עֵינַיִךְ הַיָּפוֹת חַפּוֹת מֵהַבָּעָה,
עֵת יָדַיִךְ מַשְׁלִיכוֹת אוֹתִי 
לְסַל הַנְּיָרוֹת.

 

קָמוּט.