כעץ הניתק מעריסת אונו

בסער רוח

רואה בך, אמא אדמה

בוגדת

עקור שורשים ומכופתר זעף

מוטל

שולח זרועות עץ

שבורים

מקוננים כלפי שמים

כואבים

כעקיצת עקרב

 

כך, ראי

חטאיי הם חטאי עובר אורח

זר

נושא על גבו

חרפה

שערים ממאנים היפתח

קול צליפת השוט

הפקר נטישה

 

שיר פשוט נערה

את

גולת חמניות ורוח

קמלות

נחלה עכורה

לבושת כאב מר

לא ידידה,

אפילו למראה

 

הביטי,

כול הלילה יללו תנים

מתחת לחלוני

בבוקר

גיליתי חותמם סרוח

בשמש הקשה

כמו אומרים-

עדות.

 

**

פשוט ילדה,

כול חיי כולם אני מוביל את הצלקות

לפתחי חיי

חוזר ונכווה וכואב.