עיניים עצובות17/07/2006 21:26 | צבי מכביחיוך אישה ברק עינייה
צל זווית מילה לוחשת,
ראי עיניו
אגם מדבר חייו,
עמוק עצב ליבו
השתקפות עולם נפשו.
לתפוס את הרגע הקסום
פרפר עובר מפרח לפרח,
עלי כותרתה סגורים
צוף ליבה חומות ושערים.
חיוך מבזיק לרגע
מילה עפה לחלל עולם,
חיבוקה אש אוהבת
הכל מתפוגג ונעלם.
אולי זו אותו דקה קסומה
בערפל היא נעלמה,
פרח לו כבר מזמן
ברח עבר הזמן,
מתקתק לו שעון הרקע
שוב ברח הרגע.
|