שרידים28/08/2011 12:14 | אלה ליוהעלם הלך ואת
בכית התייסרת על
היותך גרורה בתוך גופו נסחפת
לתאוותו אלומת אורו
מכה בך שרידי אהבתו
ריח גבריותו מטלטל כובש יצועיך נתיבי
דרכיך זוכרים לכתו ובואו ואת הולכת
בדרכים מחכה בצמתים מריחה ריחו הזועק מאי שם והוא לא בא |