מבוכים ודרקונים18/07/2006 10:58 | צבי מכבימבוך אפלת נפשה
עולם מבוכים ודרקונים,
דרך ארץ פתלתלה
סלע קוצים ודרדרים.
חומות וסורגים
קליפה דוקרת,
אש פצע הכאב
עולמו שוברת.
מתנפץ אל קיר הזכוכית
קרח באש לא נמס,
חיוכה להבת קסם לנפשו
לא קורה הנס.
טיפת דם ניגרת
פצוע ליבו,
אל אוסף שבוייה
כוס נישמתו.
תלגום לשוכרה
יין ערגתה,
מבוך עולמה
הוא עדין מחפש
כניסה לנפשה. |