והמבט היה קר

שפתיה ייבשו שם במדבר

שפתה לא אדע

מבע עיניה שתיקות

קרבתי אליה בחשש

אל תביט בי אמרה

וידיה גוססות...

אוחזות בדש בגדי

השמש סדקה עורה

חשפה פיסות נפשה

קרבי ואתן בך חיים

אמרתי...

החול סגר על גופה

עוטף לו ברכיה

קחי את ידי ביקשתי

עזבני לנפשי אמרה

עוצמת את עיניה

עת הלילה ירד

בידי הותירה מדמעותיה

ואני קברתי דמעות

לצד דמעותיה