הולך לו בדרך, בשביל הכורכר אל הים,

מחכה לגלים שיבואו,לצידו נושא גלשן.

אך הים הים כה שקט,כמו ראי בלי גלים,

הרוח מסרבת לצאת ממחבואה למרחבים.

 

הולך לו בדרך,בשביל חולי מעלה למצפור,

מחכה ללהקות הציפורים,אך הרוח לא תעבור.

כשאין רוח אין גלים של ציפורים בלהקות,

הרוח לא באה,אין גלים אין לו למה לחכות.

 

הולך לו בדרך בשביל אל הכביש למכוניתו היפה, 

מחפש את המפתח שאיננו,גם המכונית נעלמה.

איזה יום למי שהולך בדרך הישרה,על כורכר לתומו,

לפתע נזכר שאין לו מכונית,השמש קופחת על ראשו.

 

הולך לו בדרך נוטף זיעה,אגלי מים מטילים על גופו,

לא גלים,לא ציפורים,אין לו מכונית הוא מנענע בראשו.

סתם הולך בדרך לשרוף עוד יום בחופש הגדול בחיים,

מלא הפתעות אין בו רוח,אין גלים ,אין להקות ציפורים.