המגדלור שלי , מתוך ערפילים ואפלה

אורו נישא למרחקים ומנווט לחוף מבטחים

הים פרוש לרגליו כמניפה

ומביט בבטחון  קדימה אל מרחבים

 

עמידתו איתנה בתהפוכות הזמן

נטוע בעבר ונישא אל העתיד

אורו ממשיך להאיר במרחבי הזמן

פעם מגדלור והיום נר התמיד

 

הגלים נשברים במקום בו עמדת

ועזובת החוף  כצל על רוחי

אורך עדין מהדהד במקום בו נעצרת

והגעגוע הוא מעגן לספינת ליבי

 

 

 

©  כל הזכויות שמורות