בשעת בין הערביים

בקיבוץ

כאשר אפילו

הציפורים

מצייצות בשקט

עמד לו על השביל

כלב זקן

זנבו בין רגליו,

שמוטות אוזניו

ומבט של תחינה

בעיניו

שייאספו בעליו.

 

אחר-כך,

כאשר ירד החושך,

יצא אלי בעלי

ואסף אותי.