תהיות... [שיר ישן ואחר]

כגל פורץ

אהבתך בלב

לא פוגע,

לא מלטף

גועש ופורץ חומות מגן

ממיס אצלי כל נים ותשוקה

אליך עיני תוהות

בנשמתך בוהות

האדע לגעת?

ללטף

אחבקך האם אוהב?

אטעם שפתיך

מרירות.

אענג גופך המקורר בלילות

כים סוער בליבי

נסערת נפשי

שתיקתי לוטפת עיניך

הן דוממות.

האהבה זאת או שנאה...

הזה גופך?

אהבתיך בשתיקה

האושר קלישאה, או משאלה?

ואולי סתם תקווה לשוטים

לחולמניים שכמותי

לחסרי האונים

לשה.