במורד לעין הכחולה

עטורת ההרים כמשמר

ועננים כתפילה

רעו עיניי את היופי

דומעות כאב

 

פעם דילגתי לכאן כאיילה

מלאת חירות

בליבי טנא נעורים וחלומות

נפשי סוסים דוהרים

היום,

 מבעד לסורגים

 

בי נשבעתי

מאדמה זו קשה

יצמח ויעלה הפרח

גם אם -יתמהמה

 

שחר השכמתי

ידיי לתיבה ריקה

חצבתי

ומאמתחתי אריתי

ניחוח הדסים נטושים

 

עוד אחזור,

כמו גלים לים

הבטחה

הדסים אשתול

למענך.