*                                  *                                     *

הנערה מיהרה לצאת מהחדר וכשחזרה היה בידה מגש ובו כוס שכר וכיכר לחם מרוח גבינה, "זה לא הרבה" היא נאנחה ביאוש והגישה את מחצית הכיכר אל סף הגיגית" 

הוא הביט באוכל ברעבתנות יתרה וטעם הרעב שהדחיק מזיכרונו חזר ועלה שוב בפיו בעוד הוא מקרב את הפת לשפתיו. ריח הגבינה הקרה, הלחם החם והשכר המתקתק התערבבו במוחו וטעמם הנשכח עלה בגרונו ומשם המשיך והתפשט בשאר חלקי גופו.צמרמורת עברה בכל נימיו הקטנים ביותר בעוד פצפוצו הגס של הלחם עלה מבין שיניו. הגבינה הרכה החליקה בעדינות לפיו ומשם לגרונו ולבטנו. תחושת השובע החלה עולה בגופו בעוד פיסות המזון נערמות בו כשם ששלג נערם על גגות הבתים. ספל השכר היה מונח למרגלות הגיגית והוא שלח ידו עליו וטבל את שפתיו הסדוקות במשקה, ריחו החריף טיפס אט אט במעלה נחיריו בעוד הלוגם הראשון מחליק מטה בגופו החלול, מסלק את הכפור מכל עבריו.

*                                     *                                   *