אתה מסתובב עם הזמן,כמו תינוק על שטיח,

כמו דיסק נצרב מכל הזכרונותגם מאותו ריח.

הבושם של אימא,ניחוחות המטבח בכל חג,

ריח האפטר שב של אבא,עם כובעו כמו מג.

 

כמו דיסק אתה נצרב בזכרונות ילדותך כאן,

כל פרט ופרט הופך לקובץ,מוחך אינו שאנן.

בשלב מסויים הדיסק שולח אותך אל העבר,

למחוזות הילדות לתמונות המחזור זה מוזר.

 

כמו דיסק מסתובב הנה המורה,הנה המנהל,

כן איך הזמן כאן עמד מלכת,זה ממש מבלבל.

וואי הוסיפו אולם ספורט,בזמננו זה לא היה,

אומרים שהבית ספר השתנה,ירד קצת ברמה.

 

כמו דיסק צרוב מהשמש הקופחת על ראשי,

שיערות שיבה מסרבות להשחיר זה סופי.

הנה השביל בגן ההגנה בו חיבקתי אותה,

הנה הספסל מהדיסק נשלפת בדיוק התמונה.