אישה נחשקת20/10/2011 19:07 | עליזה ארמן זאביהסתיו עומד בכרכוב חלוני,
מניד ראשו, שולף זיכרון,
ממעמקיי תיבה סודית.
נוגע בימים של ריק,
ואני כנוצה ברוח.
הזמן כבועת סבון,
מהתל כליצן קרקסים.
שודד לילותיי,
ימים מתעתעים.
משיב אוצרותיי כקדם,
אפופה בשכרון חושים,
דבש וחלב על לשוני,
סוכרת פי.
אישה נחשקת.
|