בבוא העת נשב ביחד

נסב את השולחן

משהו ששכחנו מזמן

ונגלה זה לזה

סודות מתוקים

על החיים

 

עכשיו

אתה רחוק על המשמר

ואני רק שומעת הדי הפצצות

מביטה למעלה ומחכה לאות

שהנה אתה מסיים את תפקידך

ובא קצת לשמור גם עלי מהחרדה

 

מה לעשות, אמא ,מולדת

שאני איתך מתחלקת

עם אבי, אהובי ועם בני ...

אני יודעת כי אין

בינינו תחרות

 

רק הייתי רוצה

לשבת איתו כמה דקות

להנות ממבט עיניו הכמהות

וללחוש לו שוב סוד

שאני אוהבת אותו

מאד, מאד

 

אלא מה

לך הוא נותן הכל

ואני יכולה עוד לסבול

לשלוט על הפחד -

להתפלל בנחת -

ולהאמין, בעיקר

להאמין

שהוא

יחזור