עינייך מרגליות של אהבה

מביטות בנבכי נפשי המיוסרת

באהבה שתחסר תמיד

בערבי שישי כואבים, רחוקים

במוות הפתאומי

 

אני כמו מאט את מסע חיי

כדי לא להגיע

להימנע מהשלט המורה

אותות וסימנים

נמנע מיפעת הלימון

מקריאת הגוף-

וחסר

 

מחפש ומתעלם באחת מתחנות עצירה

מאכזר ידיים אוחזות בחיי

זה זמן

רץ עירום

קר לי, צייד וניצוד

 

טביעות רגליי נתונות באדמה רכה מידי

איני חפץ דקדוק מדויק

לא תחביר

רוצה למחוק

ללכת

ללמוד את בשרך

לאהוב

 

מכחול חיי נתון בידייך

חיית טרף אבודה

כמדבר חסר רחמים

כה יפה בזריחת בוקר

מה אכזר בצהרי יום

 

מחפש מים

אקדח בידי

מראה לך כיצד להתיר גדר התייל

השער האיום

לא רוצה בלילות לטפס על גגות

לחפש את בת-שבע

-אותך

 

כלתה נפשי

נפש גונב גבולות

אנא,

היי לי מרים בין קני הסוף

תיבתי ערוכה.