כך לפתע פתאום נפלט לי ,רגע עצרו את הזמן,

כי נזכרתי ששכחתי אני,הבוגר לנצל אשר נתן.

הטריד אותו ,אולי הוא נח,הפריע לו במנוחתו,

בטח ארעד,כי לא אזכור מה שכחתי בשעתו.

 

לפתע אזכור שאני רוצה לחיות,עוד ועוד שנים,

כי יש בבית אישה,ילדים,ונכדים רבים אוהבים.

אז בחיל ורעדה שאלתי,אדוני אפשר בבקשה.

אין קול ואין עונה,אדוני במטוטה ממך רק תשובה.

 

לרגע עצרו מחוגי הזמן,הבגללך כל היקום יעצר,

הכל נחתם מיום הבראו,אין לנו שליטה על העדר.

רגע עצרו את הזמן לא רק בשבילי יש גם אחרים,

שלא ראו בר מצווה של נכד,לא זכו לנינ רך בשנים.

 

בשנים אשר יבואו השעה תהייה שעתיים  אולי שלוש,

השנה תהייה שנתיים שלוש ארבע,כי יש לשנות מראש.

פשוט הזמן חולף מהר,לא מספיקים,אחורה מסתכלים.

רגע את זה לא עשינו,רגע עצרו הזמן בשבילי בשבילנו.