אני זוכר, אני זוכר, זה היה שבת בבוקר. שבת בבוקר. ואני בידיוק הלכתי לדודים שלי, לפגוש את האחיינים שלי, לאכול קצת, לשתות קצת. אני זוכר, זה היה שבת בבוקר ו... היה טיפה קר. אני זוכר... הלכתי עם הידיים בכיסים, ובידיוק אני נכנס לדלת, קופץ עלי הכלב החדש שלהם. מה זה היה? זה היה סוג... גולדן, אני חושב, אולי משהו אחר, אבל גולדן אני כמעט בטוח. התיישבתי שם והם הביאו לי קפה, ועוגיות, האחיינים גדלו. מאוד נהנתי. אהמ, הם מזגו חמין, וכולנו ישבנו וצחקנו. ופתאום באמצע נתקע לי גרגר חומוס בתוך הגרון. אהמ, מאוד נבהלתי, התחלתי להשתעל בחוזקה, התחלתי... להחנק, חשבתי שאני הולך למות ופתאום משום מקום היא מגיעה אלי, כמו מלאך משמיים, עם כוס מים נקיים ומושיתה לי את היד. אני בתמימותי התחלתי לשתות אבל... פתאום התחלתי להקיא את כל החמין על השולחן שלהם. והם נורא כעסו, נורא כעסו, הם אמרו שאני משתכנז, ואנורקס אולי, וקוקסינל וכל מיני מילים כאלה... ונורא נעלבתי, נורא נעלבתי. אהמ, ובעודי יוצא מדלתם כעוס, בידיוק שאני בא לנשק את המזוזה, אני רואה ככה... על המדף את הרובה שלהם. אז לקחתי אותו, אמרתי, נו, אחרי העוול שעשיתם לי, לא מגיע לי פיצוי? טרקתי את הדלת בחוזקה ויצאתי.

אני זוכר, באותו יום, זה היה... בערב. נראה לי, עצרת... עצרת השלום. אני עומד ככה עם הרובה, ומשחק איתו, אתם יודעים, מסובב על האצבע, הייתי מעט מנומנם... ופתאום אני רואה את רבין יורד במדרגות... אמרתי... נו, מה, החמישייה הקאמרית לא עושים סאטירה? לא צוחקים על המצב? אז אני כיוונתי את הנשק ופשוט... יריתי, חשבתי שיהיה נורא מצחיק אבל.. פתאום אני רואה את רבין מפרפר ונופל... האמת שנורא נבהלתי, באמת נורא נבהלתי אבל בעודי מחזיק את הכיפה, בידיוק שאני בא להגיד את הקדיש, דוחפים אותי לקיר ומתחילים לדבר איתי בערבית.. ואני בכלל לא הבנתי, הסתכלתי אדיש ותהיתי... אם אני באמת נמצא במדינה יהודית, תגידו לי, מה זה פה? ישר מדברים בערבית? זה מדינה זה, זה מדינה זה?