גיל מתכות לא יקרות,חלקם חלודות,שוכבות במגרש,

קלגב תיקי נשיאה,בפנים בחצר לכל החפץ בנסיעה.

מנופי אבי נשמע כמו בום,עד לשמים,איך המרגש.

מכוניות חן,חונות במגרש בחן נוצצות באין מפריע.

 

שלטים בכל פינה,על כל קיר,גם כתמרור לפני רמזור,

עצור לפניך,עובדים בכביש מתי,ירושלים היא ארבעים,

תעבורה בירוק משאיות,מנופים,עבודות לתת מאור.

רכבת הנה המנגינה חוזרת,מחסומים הרבה צלילים.

 

מיכאל ומזל אוזן 109,הנה הגעתי הביתה השלט שלי,

כל כך הרבה שלטים שלא אזכור,שלטים גם עם תאורה,

אך השלט שלי קטן,הוא כל כך מרגיע אומר לי זה ביתי.

ביתי החם שמחכה לי בכל רגע,הבית שיודע לתת שמחה.