לבד

ללא כתף מעל

בעצבת

ללא ידיים תומכות

ללא גדרות

 נחמה נלחשת

 

 

לבד

וארבע קירות

בצלילים צורמים

העולים ויורדים

עוד קפה לרגיעה

כציפור זרה

עוד ארוחה מאולתרת

פשוטה

 

 

והס

ברקע קורעת קול זעקה

באחרית

בימים

להתעטף בה בלילות

כבר נסו הצללים

ומסביב רועמים

אך מרגמות

 

 

אולי אכתוב צוואה

אולי אחלום

על קיץ וחוף

על מגע של יד מלטפת קרוב.

רק לא אחדול.

היש בשורת איגרת?

כתובים בשיר.