עכשיו    שהלילה   מֵאֲחֵר

והדלת  כבר   רחוקה  ממני

יכול  אני   בשקט   לפתוח   לציפיה

להגיף   חלון   על   מה  שלא   ניתן   עוד

לראות   מבעד   לקפה  -

דרך   הווילון    מה   הטעם?

 מניח   שהזמן  על   הספה,

בלי  מהירות  האור

מסוגל   להדליק  אש   לאהבה,

עכשיו   שאין  צורך   לְחַשֵב    לָמָה

בדיוק    המרחקים   בינינו

אני   יודע:   עוד  לא  מוקדם;

דרור   דרור   וחוקיו,

מהו   סוד   הרצף   הזה?

גשמים   משלו   לאויר.

הרוח  נותן  אמון  בחומר

בשפתיים   עצומות.

אפילו   ברדיו   אמרו:

מחר   יהיה.

מחר   יהיה  קו.

מחר   יהיה   קו   בין  שתי    ספרות

מחר   יהיה   קו   בין   שתי   ספרות   על   המפה   הסינופטית.[

 

עכשיו   שהלילה    מאחר

אני    יודע:   החושך    מאפיר.

החושך   המאפיר   מעביר.

החושך  המאפיר   מעביר  את   גופי

החושך   המאפיר  מעביר   את  גופי    מיום   ליום

אני   יותר   ויותר   פוחד   להרדם    אני

בלי   איזה    חלום.