רק הלבד מעורר בי מילים
לפעמים מכאב
לפעמים מאובדן
זכרונות שצפים ואף מטפטף
מחזירים אותי לאי אז
הנה אני, כבר גדול
שונה משהייתי
והוא שהייתי עדיין מוכל בי
לא עוזב
בוכה