ראש על כרית24/07/2006 08:06 | צבי מכביאשמורת הבוקר בין ימים
נכנסת קרועה עולם אישה,
אותה מקבלים שני חתולים
דממת הדירה הריקה.
המים מכים על גוף
לנקות את חטאי היום,
מציאות אפלת חווה
ממש לא חלום.
זוחלת היא למיטה
סדינים וציפית לבנה,
מניחה את ראשה על כרית
שוב היא לבדה.
קור וצינת הליל
סוגרת מדפים מחשבות,
היו במשך היום
גם כמה דקות טובות.
במחשבתה דמות מעולם האתמול
החיבוק היה גדול,
חום אדם את ליבה מחמם
צמוד ליבו פועם.
עיניים היא עוצמת
הוא לידה,
כבר לא ראש אחד
מונח על כרית אהבה. |