אחרי שאמרת שאני  אצטנן

בגלל הלב הקפוא ששוכן לי בגוף

החלטתי שאין לך מה להתלונן

כשהמזג-אויר הוא כל-כך רטוב

אז המשכתי ללכת בכיוון הלבן

במקום שבו שמש לא דרכה לעולם

חציתי נהר קצת ארוך ומסוכן

עד שהגעתי למקום שומם מאדם

התמקמתי בצל העצים הגבוהים

שהיו חשוכים וקרים ממגע

ישבתי,חיוך, שהפתיע רבים

לשבריר של שנייה נשברה התוגה

ואז העולם חזר לתפקד

דמותך עלתה  בראשי הסחרחר

למרות שלבד,אני הוא העד

בלעדייך העולם כל-כך מכוער

רציתי לקום אך לבי הכבד

נאטם בתחושת קיפאון עולמית

גורלי הוא עצוב,גלמודי ובודד

לאחר  שעזבת אותי- אלמונית