הארס האמיתי

14/01/2012 20:39 | נדב זלדין
השקט התמידי העוטף את עלומו,
מקשה עליו לצוד את טרפו.
לא עוד יצוד לבדו,
ועל האדמה יזחל לא עוד.
 
ערום הוא מכל החיות,
וכעת יחדיו אותו הן עבדות.
היש מעז מולו להינצב,
היתכן והמלאכים עובדים אחר.
 
כיצד מעזים לעמוד מנגד,
אינם יודעים מי אדונם.
הרי השליט הבודד היננו,
וכעת יענישם בחומרה.
 
את כל עבדיו איגד,
וטיפס עליהם אל המרום.
הדיבוק אוחז בוא לעלות,
גלמוד אבוד ובדד חש בנפילתו.