שלולי17/01/2012 18:12 | עליזה ארמן זאביכל שנה עם בוא הגשם
תר אחר איש סודי,
מוצא השתקפותו בשלולית.
שולח יד לחיבוק,
מרקד ומקפץ,
משליך כובעי,
כך גם ידידי.
רק שאני קורא בשמו,
את קולו איני שומע,
בדממה נענה לכל גחמה,
כולו נופת אהבה.
משליך אבן מתענג, מאדוות קטנות. |