בשדה המוקשים,בשדה הפרחים
הכל זהה,הכל דומה
את מטיילת בשלוות השקיעה...
לעולם לא פוחדת לעולם לא חוששת
העננים שמלווים אותך מלמעלה
שומרים עלייך מהשדים האדומים
הפרחים הקטנים המלטפים את עורך..
המגנים את שפיותך..מהקוצים החודרים
מלמדים אותך יופי וענוות,שמא לא תתבלבלי
שמא לא תעלמי,באדמה
האדמה הישנה הבלויה
ההיא ששכחו אותה לעבד
ששכחו בה לטפל
והשביל ההוא המוביל לחוף השקט
השביל ההוא שרווי בהמוני סיפורים
על אהבה ומלחמה על שמחה ועל כאב
השביל ההוא שאסור בו לחצות
מוביל אל החוף השקט,לספינה הישנה
לחופש הנודע..
השביל ההוא .