ללכת רחוק עם הדימיון

20/01/2012 00:00 | גלי צבי-ויס
"בחוצות יגולגל, בחוצות ידרך, ופתאום ינקשו עקביך...
וזמנים ינקפו, אך אני עוד אראך,
עוד אביט ואראה את מראיך,
עם הסתו הרודף את רפרוף סודרך
וגשמים התופסים בכתפיך..."
זהו בית ראשון משירו של נתן אלתרמן "ערב רחוק"  לכו עמו רחוק רחוק לכל מקום שהדמיון יישא אתכם.
באהבה,
גלי