כתבתי שיר ברגש, כתבתי אותו לכל הזמרים,

הוא נעלם בלחיצת כפתור, אבד השיר והמילים.

השיר דיבר על ים, על חולות וזכרונות אבודים,

על גלים שספגו לתוכם חיבוקים והרבה מזמוזים.

 

נתתי לו שם: כך הוא היה שר, השיר התנגן מאליו,

גם בחלומות הוא מופיע מולי שירי עם כל אותיותיו.

כך הוא היה שר,כשירד גשם בן הטיפות הבורקות,

יה מימי מן שמים, יה מימי ממלא את ארצי אוצרות.

 

אבד לי השיר היפה מכולם, אחד לבבות בני אדם,

כך הוא היה שר ,שופו יה בני אדם, כמה דם בעולם,

אל חוב בידיכם, {האהבה בידיכם} העולם פורח,

עולמי הוא עולמכם תנו לו מרגוע  הירח שלנו זורח.