הקול28/01/2012 14:44 | גנסיסעכשיו אתה כבר קול
ברוח הלוחשת
בענפי הייקרנדה בחלוני,
איוושתם חרישית
ו עם טיפטוף
המים במרזבים
שבשקט
זולגים
אט,אט.
עכשיו אתה בציפצוף
שלט רחוק ,בחצר,
של מכונית שעוצרת
ליד הגדר.
אתה הקול
בשיחת טלפון
בצהריים,
כמו אז,מתרפקת
מלטפת,סביב מותני
היא ניכרכת
עכשיו אתה רק הקול,
כמעט שכחתי גוון עיניך
אם חום או כחול,
טעם שפתיך
הצער,הכאב,
העונג הגדול.
הכל דועך עכשיו.
כמעט הכל. |