כן, אני הגבר שבמשפחה
באמת, תאמינו או לא
זה יצליח, כי זה בשבילו:
לבני יום הולדת מחר,
ובכדי שלא יהיה מאוחר
קמתי מאד מוקדם
כדי שלמחרת אהיה מוכן.

2 כוסות קמח לאפיה,
כמעט חצי חבילה חמאה,
4 ביצים (רק החלמון)
ולעשות קצף מהחלבון,
כוס סוכר ואבקת אפיה,
חצי כוס שמן לקערה,
לבסוף כוס חלב קר,
המערבל מזיע ואני שר:

"עוגה, עוגה, עוגה...
זה יצליח באבוהה..."
והתנור מראה חום מאתיים,
הבצק לתבנית חת ושתיים.

כעת לחכות מעל שעה
וליום ההולדת יש עוגה,
הבן ודאי ישמח ויתגאה
שיש לו אבא שכזה.

ואני במתח, האם זה יצליח?
אני פתאום שריפה מריח,
ביד רועדת פותח התנור
חושכות עיניי, אני גמור,
עוגת פחם שחור משחור
ששום מכרסם לא יוכל לגמור,
הכל שרוף ואין עוגה
לבני חיסלתי את ההפתעה.

באין ברירה - תרגיל הטעייה
מהר רצתי לחנות הקרובה...

בחרתי וקניתי עוגה נהדרת
והתגאיתי לכולם ביום ההולדת
כולם הריעו: "יחי האופה
שיודע לאפות מטעם שכזה"
ובני השוויץ בקולי קולות
שאבא יודע לאפות עוגות.
מוסר השכל לכל האבות:
רצונכם לעשות לבן הפתעות?
תשאירו לאמא לאפות עוגות
ולבן תקנו מתנות אחרות.