נטע ליבי
משגב אהבתי
חרוט ענפיו
שדרה חורפית.
זר מלכות
בוהק הילתו
צללי אושר
בשורת בואך.
לובן שמים
זוך נשמתך
מטהר לאיטו
נפשי געגועים.