בן שתי עולמות עובר גשר צר מאוד שקוראים לו אהבה.

אהבה שאין לה הסבר, יוצרת חשמל להפעיל לבבות.

לבבות ששקועים עמוק ברטט, עת הרגש יגבר על שכל,

שכל שנפגע בעוצמה מחשמל , כולם קוראים לו אהבה.

 

אהבה מחפשת תמיד אח ורע, אינה יכולה בבדידות,

בבדידות שנוצרת עת הגשר נותק, השאיר ריקנות.

ריקנות של שיברון לב, אהבה אבדה את הקוטביות,

הקוטביות שהחזיקה את המתח בין זוג אוהבים.

 

אוהבים להיות ביחד, ללטף ,לחבק,לנשק בשפתיים,

בשפתיים אשר מרפרפות ביום של זוגות אוהבים.

אוהבים לבנות את הגשר מחדש, מפחדים מהבדידות.

מהבדידות המעיקה, לשבת בן הקירות לחוש בדלות.

 

בדלות שאופפת אותך לבד, בלי אהבה בלי עולם ,

עולם נוסף שחשקת בו, שלא תהייה שונה מכולם.

מכולם רציתה להיות הדגם, המופת לזוג אוהב,

אוהב, מחבק, מלטף, שומע תמיד לקולות הלב,