שפת הדובר והדמות הספרותית

לא אחת הסופר כותב על דמות נבערת. כך שהגיבור/ה למשל איננה יודעת קרוא וכתוב ושפת דיבורה פשוט ומתחת לעממי, (מעבר לדברים שכביכול נאמרים על ידי הגיבור ומובאים כציטוט).

האם נכון להשתמש בכל הסיפור בשפה שהדמות יודעת לדבר? (שפה פשוטה, שגיאות)?

האם זה מחזק ומעצים את הדמות, או שמא גורם לזילות השפה והספרות?