בת שבע

אני זוכרת את היום בו ראיתיך לראשונה
עת צפית מגג ביתך במערומיי
ואני ניסיתי מעיניך להימלט
להצטמצם לנקודה זעירה
מכוסה בידיי
להתקמט
לפיסה קטנה ודהויה
לא,
אני לא, אני לא
אני לא יפה
בכלל
אל תביט בי בכזאת חמדה
בגופי אל תיגע
אל תיקח אותי מביתי
אל תדע אותי
לא........

טומנת ראשי בין הירכיים האלו
שרצית לפרוע
מסתירה עגבות
שרצית לנגוע
אוספת שיער
שרצית ללטף
וגשם בכיי
אותי שוטף

מה קרה לי?
והיכן בעלי?
ואני מביטה בגופך ההולך בלילה
לאישה אחרת
ואני מביטה בבטני הגדלה
ונזכרת
ביום בו ראיתיך לראשונה
וכל לילה כששחוֹר עוטף צינה
אני חושבת על אוריה.