כְּשֶׁאַתָּה בָּא אֵלַי

מִתְיַחֵם

אֲנִי מִתְאַהֶבֶת בְּךָ יוֹתֵר

וְאָז שׁוֹתֶקֶת

מְחֻבֶּרֶת לְעַצְמִי 

מוֹצֵאת הַאַהֲבָה רַקֶּפֶת

מִתַּחַת סֶלַע הָאַגָּן, הַלֵּב

וְעוֹלָה לְפֶלֶא

הַגּוּף אַחֵר

בַּדְּמָמָה הַמְּשַׁתֶּקֶת מְשַׂחֲקִים

לְעִתִּים כּוֹאֵב

וְיֵשׁ עַל מָה וּמִי

לְהִתְנַחֵם