מֵהַמַּרְאָה

נִבֵּטֶת תְּשוּקָתִי

כְאַחַת

הַנִתְלֶשֶׁת

בְּפִּנְצֵטַת הַזְּמָן

וַאֲנִי מֵרִימָה גַּבוֹת

כַּמָה אָפֹר יָכֹל לִהְיוֹת

רַק הָעֲנָנִים יוֹדְּעִים

וּבִּשְׁבִילִי

עַכְשָׁו נִשְׁבָּרִים

בְּעָרוּץ הַחֵשֶׁק

נַחַל לִבִּי אַכְזָב

הַכְּאֵב

שְׂפָתַיִם חֲשוּקוֹת וּטִפָּה

מָרָה לֶאֱהֹב עַל

חוּט הַשַּׂעֲרָה