פעם פחדתי מלונה פארק

מרכת השדים ומהגלגל הענק

עליתי רק על מתקנים בטוחים

מכוניות מתנגשות וקרוסלת סוסים

הכי יפה בלילה שהכל מואר

באורות צבעוניים

כמו  בחלום פסיכידלי

עם תותים ויהלומים

עשיתי מה שבא לי

קיר המוות הכריז הכרוז

ואני אכלתי נקניקיה עם גזוז,

היום אני עומד בכל המבחנים

ועולה כמעט על כל המתקנים

 מלמעלה לעצמי אני אומר

הלונה פארק זה החיים ולא יותר

פעם למטה ופעם במרום

מסתחררים ושבים לאותו מקום

אך רק מי שמנסה זוכה לחוות

את כל הריגושים עם כל הרכבות,

שדים הרים בהם אני לא בוחל

אני אפילו נוסע ברכבת ישראל

צריך להיות אמיץ כדי לדעת

שהשמיים הם הגבול ואפשר בם לגעת

אז היום אני מעז ובוחר

להיות שם להיות בוגר.