כל אחד רוצה שמעתי ברחוב, כל אחד חפץ בעושר,

מרחשי הלב אמרתי, בעושר חפצים,מה עם האושר.

כן נאמר כאילו וכאילו, האמת נותרת גלמודה מאחור,

מרחשי הלב נזכרתי בזמן אחר, אבל הוא מת גיבור.

 

הלב הזה לוחץ לדרך ישרה, לא לכאילו ולא כזה,

הזמן שחלף מושך קדימה, אני בטוח לא אשתנה.

מרחשי הלב שכואב על ילדים,כואב על נטושים,

כל העת חושב למה אנו קיימים, גם לא משתנים.

 

חיים בדרך צרה,בכיוון אחד, תמיד צריך לשנות,

שאנשים כבני אדם לא יסבלו, מהרבה עוולות.

שזקנים יזכו לחום ואהבה כמו טיפול בתינוקות.

שילדים ילמדו שאפשר אחרת את זמנם לבלות.