הטבע החדש

סימנו מהנדסי "הטבע החדש" וי ביומן

והצעידו אותי בבטחה מעל למסילה.

הבטון המזוין שלהם הטיח בי אפרוריות

עד כי עלו בי הרהורים נוסטלגיים

על נעורים של פעם, על שבילים, שדות, ריחות,

על ימים בהם הדמעות היו מציתות בעינייך

ניצוצות של חמלה, עוד בטרם הפרדנו מפלסים.

בהמשך גישרתי מחדש דרכים מעל לכביש המהיר

שהיה מזמזם בעוז צלילי תעבורה

תחת מדרך כפות רגליי.