לא אומר לך נשמתי

וגם כפרה לא אומר

כי את נמצאת כאן איתי

ולך אין על מה לכפר,

מגדלים באויר לך לא בונה

גם לא קורא לך "אהובתי..."

אולי זה נראה קצת משונה

ובכל זאת נפלת ברישתי...

כולנו במילים מפוצצים

ולי בא להתמרד

וזה עושה לי עקצוצים

ואני מתחיל להתגרד,

כי קל מאד מילים לנפח

כמו בלון גדול באמת

רק כשהוא מתרוקן יש כזה ריח

שאני חושב שהגעתי לעולם האמת...

אז במקום לחרטט אותך במילים:

מי למה כמה ואיך?

אינני הבל הבלים

אלא נמצא כאן בשבילך,

ושאני כותב  את כל זאת

אני חושב עלייך

ורק איתך רוצה להיות

עטוף בזרועותייך,

יותר מכל מילה גדולה

גם כשמח או כואב

באור גדול ואפילה

יש לשנינו מקום בלב...

מקום של כח ומסתור

מקום שהוא של שנינו

מקום בו איש לו יעצור

את הקיים ביננו,

....אז..אהובתי שלי כפרה

חמדתי ונשמתי

אותך אוהב מכל הלב

ומאושר שאת איתי