מסרקות עץ הלימון בחצר ביתי

פוערים ידיהם לרוח

מסורקים למשעי ברוח בין ערביים

ממורקים מגשם מתת אל

מחייכים  בעיניים צהובות

נפקניות

אל שמש

הבליחה פתאום

 

נשאתי פניי

והיא

כמו,

מטיחה בי

מה לך כי תתמוגג

ראה-

מילים שלא כתבת לה

מילים

שלא כתבה לך

דברים

שלא אמרת לה

שלא

אמרה לך

אוהב- אוהבת

מחטים  לרע הם

 

אספה קרניה בחרון,

נעלמה שמש..