געגועים

30/03/2012 00:13 | נועם
הבת הלכה אחר אהבתה ומתגוררת עם בעלה באירופה
יש לנו שם 2 נכדים חמודים (בן ובת) ושלישי בדרך...
היא מגיעה לביקורים, אנחנו טסים אליה,
משוחחים כמעט יום, יום במסינג'ר. 
אבל אין בכך לשכך את הגעגועים. 
זוגתי תמיד נותרת רעבה לעוד מגע בלתי אמצעי עם הנכדים.
לעוד חיבוק לעוד נשיקה... לעוד הסנפה שלהם...
המילה: סבתא... על כל מה שהיא מביעה
תחסוך ממני להרבות בדברים על הרגשתה.
עכשיו היא אצל הבת ואני נותרתי כאן מתגעגע...
אני מבקש לשתף אתכם ברגשותיי
 
היא המפתח לליבי
הקוד לאושרי.
היא התשובה לכל משאלותיי.
מגע ידיה הוא המרפא לכאבי
ומילות העידוד שלה
מרוממות את רוחי.
היא כל מה שיכולתי לבקש לי בחיי.

כשהיא אינה,
אני מרחף בחלל ריק
ללא מטרה
כמו חללית אבודה.
ליבי נסגר, מוחי נאטם.
אני כמו לא קיים.
קורים של עצבות אופפים אותי
אני ממשיך לנהל את חיי
כמו רובוט מכני.

כשהיא איתי,
היא פותחת את חדרי ליבי
מזרימה דם בעורקיי,
מעוררת את חושיי,
מפיחה רוח חיים בנפשי.
היא מאירה את חיי
ומשיבה את החיוך לשפתיי.

מתי כבר תשוב אהובתי
זוגתי היקרה.