רגע   שַׁקֶט

וכבר  עט

על  דף   לבן

משומן.

מלים   פורחות

כנביעות,

 

באגב  החלון

רגע   התכלת

שיר   יְצַמָח:

ילד

 

קטן   משוטט  בין   שְׁמַחוֹת,

בִּפסַגוֹת,  בְּצִמְאָת  שיא

בתים   רֵגֵשִׁים  זע

תריס,   נופל

כלהב

על   עוד

 

רגע -

אִי  שֶׁקֶט

המלים   הפורחות  

ניתקות,

הדף   הלבן

מאולמן

 - - - - - - - - - - - - - -

חוזר   העט   אל   הבגד.

שב   הרגע   לזמן!