בס״ד

מהכאב היא שוב נמסה

אם רק היתה פה אותה הכמוסה,

כמוסת הזמן שתקח אותה לאחור

היא תוכל ללבן את כל מה שהפך שחור.

הים בוער בצלילי כישוף

ואין עכשיו שום סיכוי לרגע חטוף

של שלווה.

כמו אש זה מתפשט ומכלה עד תום,

ודווקא ברגע כזה אתה נאבק לא להרגיש יתום 

בעולם של אהבה.

עולמות מתנפצים אחד בתוך השני,

כבר עבר הזמן שחשבנו שזה רק זמני.

עכשיו כל הקלפים נטרפו,

ונותרנו בבגדי מלחמה שעייפו

מהמצב הזה.

וידוע שאין דבר שלם יותר מלב שבור,

ויש תקווה תמיד גם אם נראה שהסוף ברור.

ויש ה׳ והוא טוב כל כך,

גם אם קשה לראות את זה עכשיו כי הכל נלקח.

יש אמונה ואיתה נצעד לעד,

עד שנצליח לראות שאתה איתנו ומעולם לא היינו לבד.