הרהורים של בוקר

 

בוקר מאיר שמש פורחת

בית שקט תרדמה, ישנים.

מגרה סודית אז נפתחת

מתוכה מגיחים הגיגים קטנים

 

 

מתנגנים בדממה חרש זועקים

תוך טיפוס במעלה התלול.

פותחים את תיבת העל הנגררת

הניצבת בראש הפחדים

 

 

רוקדים במעגל

בסחרור אינסופי ומייגע

מטפסים על ענן

עד אליך , אלי, יגיעו

 

נתכים באחת למציאות..